www.par.co.il
השקעות נבונות מתחילות עם - פר

פיזור השקעות

פיזור השקעות הוא טיפ, אם לא כלל מפתח, שמחלקים ומפיצים  לכל הכיוונים. מאמר זה ינסה לענות על השאלה "מהי המשמעות של פיזור השקעות"? אין מי שיתווכח על כך שהשקעה מעצם מהותה והגדרתה כרוכה בסיכון כזה או אחר. ואנחנו לא רוצים לשים את כל הכסף שלנו (ע"ע ביצים) במקום מסוכן אחד. הסבירות שגם השקעה א' תתרסק, וגם השקעה ב' תתרסק וגם השקעה ג' תתרסק וכן הלאה, קטן אלפי מונים מהסיכוי שהשקעה א' תתרסק יחד עם כל הכסף שהושקע בה (פרט למקרה בו השקעות ב, ג ו-ד' אינן נושאות סיכון, מה שאינו אפשרי מעצם הגדרתה של השקעה).

אם כן, הבנו למה מומלץ לפזר את ההשקעות ובכך לפזר למעשה את הסיכונים, ולהקטין את ההסתברות להתרחשותם בפועל. מלבד זאת, יש להתחשב בתנודתיותו של תיק ההשקעות ככלל, ולא רק של המניות המרכיבות אותו. היות ומעבר לכך שהמשקיע כמובן אינו מעוניין להפסיד, הוא גם אינו מעוניין להישאר על מאזן האפס. הוא נכנס לשוק כדי להרוויח, ולכן יש לבנות את תיק ההשקעות כך שהמניות המרכיבות אותו "תדברנה" האחד עם השנייה. תנודתיות תיק ההשקעות נמדדת באמצעות חישוב סטית התקן של התשואות המתקבלות לאורך זמן. כאשר סטית התקן גבוה, הדבר מראה על תיק שנוטה לתנודות קיצוניות בתשואות שלו, ובכך מהווה סיכון למשקיע, שכאשר יזדקק לכסף וירצה לממש את השקעתו, תהיה זו בשפל יחסית גדול.

כיצד ניתן לשלוט בתנודתיותו של התיק ככלל? על ידי בחירת אפיקי השקעה אשר תשואותיהם אינן תואמות אחת את השנייה. כדי ללמוד אילו אפיקי השקעה מתאימים להיכלל באותו תיק, יש לבדוק משתנה שנקרא מתאם ההשקעה. השאיפה היא למתאם השקעה נמוך עד כמה שניתן, ומעבר לכך, רק מתאם השקעה הנמוך ממושלם, כלומר נמוך מ-1 יהיה רווחי עבור המשקיע. לשם המחשה, אם בתיק ההשקעות שלנו יש שני אפיקי השקעה, האחד מניב תשואה עם סטית תקן של 10% והשני מניב תשואה עם סטית תקן של 20%. במידה ויש מתאם מושלם בין השתנות הרווחים של תיקים אלו, סטית התקן של התשואה המשותפת, כלומר של התיק כולו תהיה 15%. אולם ככל שהמתאם ירד, כך תרד גם תנודתיותו של התיק, וההשקעה תהיה רווחית יותר.



חזרה
כתבות נוספות